בקרוב יחול ראש השנה, התקופה של החגים מאוד מטרידה אותי. זו תקופה של עצבות מסויימת יחד עם ההתחדשות שהיא נושאת בתוכה. חשבון נפש, תקיעת השופר, הסליחות, והשאלות שמנקרות כל שנה בראשי – האם שנה זו תהיה טובה יותר מהקודמת? האם עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי? האם הייתי רוצה לשפר דברים נוספים בחיי בשנה הקרובה? אולי כדאי לפעול בצורה שונה בשנה הקרובה? שאלות של חשבון נפש, שאלות של התבוננות פנימה ויצירת תובנות. והנה כמה דברים שאני מאחלת לעצמי לשנה החדשה

שנה שבה השמחה תשהה בביתי, והחיוך יהיה על פניי גם ברגעים הקשים ביותר.

שנה בה אמשיך לכתוב, ליצור, להתפתח ולדייק את הכיוון שלי.

שנה שבה אלמד יותר לתמרן בין שלל המשימות, ואוותר על רגשי האשמה.

שנה שבה אעז לנסות דברים חדשים.

שנה שבה אפנה יותר זמן לעצמי ולזוגיות.

שנה שבה אפנה יותר זמן אישי לכל ילד.

שנה שבה אלמד להבחין בין העיקר לתפל

שנה שבה אהיה קשובה לעצמי ולנטיית ליבי.

שנה שבה אלמד לנוח, להרפות, ולהירגע.

שנה שבה אלמד לבחור את המלחמות שכדאי להשקיע בהן.

שנה שבה אמשיך ללמוד לשחרר את ילדיי ולעזור להם בבניית העצמאות שלהם.

שנה שבה אהיה יותר מאורגנת ויותר ממוקדת.

שנה שבה אלמד להגדיר מה אני רוצה בדיוק  מבחינת עזרה בבית.

שנה של ספורט.

שנה טובה לעצמי ולכל אותם הורים שמתמודדים עם החיים קצת אחרת.