יושבת ומתכננת איך אשב היום לכתוב כאן. מתכננת איך אחזור הביתה לאחר פיזור הילדים, אשתה קפה בנחת ואתיישב לכתוב. למציאות מסתבר יש רצון משלה. חזרתי הביתה, ומיד פניתי למלאכת סידור וניקוי המטבח שנראה כאילו חלפה בו סופת הוריקן, עם כתמים ירוקים על השיש והרצפה, תוצאה של איזה שייק ירוק עם עשב חיטה, הכלים המטונפים כבר נשפכים מהכיור, אין סיכוי שאני עושה משהו לפני שאני מנקה את המטבח. נו, כן, שיהיה נעים בעין… למרות שחדר העבודה שלי נמצא רחוק מאד מהמטבח, והעין שלי לא ממש רואה מה נעשה במטבח כשאני כותבת, ובכל זאת. אז חלפה לה שעה, כי למה לסדר רק מטבח כשאפשר גם לסדר את החדרים?
אבל הנה – חלפה שעה, קפה מעשה ידיי, חם וטעים מונח על שולחני, ואני מתיישבת לכתוב. אבל כמו שאמרתי למציאות רצון משלה, ותכניות אחרות לגמרי לגביי. האתר שלי לא עולה. חסום!!! מחכה שיגיע זה שיציל אותי מהטכנולוגיה, ובינתיים מאיימת להתייאש וללכת. אבל, נשארת, חושבת, וכותבת לכם את הפוסט הזה, בשיטה של פעם עם העט והנייר – זוכרים? וכשיעלה המחשב בעזרת זה שיציל אותי, אעלה את הכל לבלוג.
אז כן יש בקרים כאלה, כולך מכווננת ומתוכננת והמציאות רוצה אחרת, אבל הנה בסוף הכל הסתדר.
בוקר נהדר