במהלך השבוע העמוס לפעמים קשה לזכור את הדברים הטובים שקרו. לפעמים אני מוצאת עצמי מגיעה לסוף השבוע עם תחושה שרק עבדתי סביב השעון ובקושי מצאתי רגע לנוח, להתבונן ולקלוט מה קורה מסביבי.

בעקבות כמה המלצות החלטתי לכתוב לי בכל יום את הדברים הטובים שקרו לי עצמי. זה התחיל בטלפון בטיוטה של המייל: ישנתי אחר הצהריים, נפגשתי עם חברה לקפה, הכנתי לעצמי ארוחה טובה וכו. ככה כל יום כתבתי. התחלתי לשים לב שכשאני כותבת את הדברים הטובים, הם מקבלים משמעות חזקה ופתאום זה לא רק אני עובדת ומתרוצצת סביב השעון חסרת כוחות, אלא פתאום יש בתוך המירוץ גם דברים טובים. לאט לאט עברתי לכתוב את הדברים הטובים על פתקים ולהכניסם לקופסה קטנה. ועכשיו בכל פעם שיש לי רצון או מצב רוח קצת ירוד, אני פותחת את הקופסה וקוראת את הדברים הטובים שבחיי.

תאמינו לי – זה עובד. החיים מאד עמוסים, בטח כשיש שני ילדים עם ניוון שרירים במשפחה, וכשאת עובדת מאד קשה סביבם, וזה קשה מאד לעצור ולראות את הטוב. היו ימים שהגיעו לסיומם ואני עם פרצוף חמוץ, מותשת, תוהה מה כבר היה טוב היום. ופתאום כשאני מקפידה לכתוב אני רואה שיש המון טוב. המון רגעים קטנים שמצטברים לטוב אחד גדול.

אז זו המלצתי החמה – קנו קופסה, שימו בה פתקים עם דברים טובים ותראו איך הרגשתכם הכללית משתפרת.