הבלוג של איילת
  • הבלוג של איילת
  • עמוד הפוסטים
  • אודות איילת לוי
  • הבלוג של איילת
  • עמוד הפוסטים
  • אודות איילת לוי
ערכם של הרגעים הקסומים
ראשי » אמא לילדים עם ניוון שרירים » ערכם של הרגעים הקסומים
6 בספטמבר 2018 11:14 תגובה אחת איילת

מתקרבים לסיומו של יום, השמש מתחילה לשקוע, הגוף כבר כואב מהסעות הלוך ושוב, מליווי לחוג ולחבר, מטיפולים אצל רופא שיניים, מרכישה מהירה של יומן לילדה כי שכחתי לקנות במהלך החופש הגדול. הסלון המקסים שלי, עם הספה הכחולה-אפורה, עם הכריות הצבעוניות שמונוחות עליה, צבעי השמש שמתחלפים ונהפכים אדומים וצהובים וכתומים, שולחן הקפה היפה, קוראים לי להכנס לאוירה. אוירת אחר הצהריים רגועה, בה אפשר לשתות קפה בנחת, ולפטפט עם בן הזוג. שעתיים נדירות ששנינו פנויים, ושילדינו לא בבית. הבית די מבולגן, ערימת הכביסה מאיימת לגלוש מחדר האמבטיה החוצה, הקניות שהגיעו במשלוח טרם מצאו את מקומם בארונות, ואני בוחרת להתעלם. הכי טבעי לי זה לטפל בענייני הבית, אבל הפעם לא. למראה הנוף הנשקף אליי מהסלון, והשמש השוקעת, אני נכנסת לשלווה ולרוגע, וההבנה לא מאחרת להגיע – יש לנו שעתיים לבד. שעתיים של זוגיות, שעתיים נדירות, קסומות, ואין טעם לוותר עליהן לטובת סידור הבית. אני מבינה שהבלגן יישאר תמיד, רשימת המשימות רק תלך ותגדל, הילדים דורשים וידרשו את הטיפול והליווי שלנו, ויש ימים שהגוף כואב מרוב משימות וטיפול בילדים, ואין טעם לחכות לערב, או ליציאה לבילוי. עכשיו יש לנו שעתיים, עכשיו זמן זוגי. עכשיו צריך לתפוס את השעתיים האלה בשתי ידיים, לחבק אותן ולהנות מהזוגיות שנשחקת בתוך עומס החיים. פתאום הגוף רפוי, הנשימות עמוקות ורכות, ואני מאושרת על הבחירה בזמן הזה לטובת זוגיות.

זוגיות במשפחה של ילדים עם צרכים מיוחדים, היא מאד מורכבת, זמן אישי לעצמך ולזוגיות כמעט ולא קיים וצריך ללמוד לייצר אותו. אבל מה, לעיתים אין כוח. בסוף היום, אפילו לצפות בטלויזיה אין לי כח. וכשיש רגע קסום שכזה, זה הרגע. להשתיק טלפונים, להתעלם מהבית, ולתפוס את הרגע הזה בשתי ידיים. השעתיים האלה היו עבורי טובות יותר מכל בילוי אחר. ואני שמחה שבחרתי, למרות הדילמה אל מול הבית המבולגן, בעצמי, ובזוגיות.

הבנתי שהרגעים הנדירים והקסומים האלה, הם הרגעים הנפלאים של החיים, הם הרגעים שצריך לשאוף אליהם ולחבק אותם ברגע שהגיעו. לפעמים לא צריך תכנון גרנדיוזי של יציאה לחופשה וסידור של מי שישמור על הילדים, לפעמים מגיע רגע כזה, שעתיים נדירות כאלה, רק צריך לתפוס אותן ולהנות מהן.

 

 

תגובה אחת
  1. הדר 6 בספטמבר 2018 בשעה 22:14 הגב

    אכן

השארת תגובה

ביטול

פוסטים אחרונים
  • למחנה יצאנו – או איך לשחרר את הילדים עם ולמרות הקושי
  • טיול שנתי ודילמות חינוכיות
  • מחשבות של בוקר
  • מכתב
  • מחשבות ליום כיפור
  • איחולים לשנה החדשה
  • ערכם של הרגעים הקסומים
  • חזרה ללימודים
  • נופש עם הילדים
  • אז מה בעצם את עושה עם עצמך אם את כל הזמן בבית?
  • אילמות סלקטיבית
  • רשימת דברים שלמדתי מהחיים כאמא לילדים עם צרכים מיוחדים
  • כשהרגש מציף ואת מרגישה שאת לא יכולה יותר
  • אז מה בעצם את עושה עם עצמך יום שלם בבית?
  • כל הפוסטים
  • נגישות והתמודדות
  • אמא לילד עם ניוון שרירים
עמוד הפייסבוק שלי
  • Facebook

הבלוג של איילת לוי כל הזכויות שמורות

0544990254

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס